מלאכת נשים עמלניות – יד לבנים, רעננה, 2016. אוצרת – אורנה פיכמן
“ב1926 הציגה לעולם מעצבת האופנה הצרפתייה קוקו שאנל את “השמלה השחורה הקטנה” שהפכה עם השנים לסמל השיק ואלגנטיות מתוחכמת
אילת סלע פיסלה בעיסת נייר שמלה כזו > אותה כיסתה בעבודת פסיפס מרהיבה של דגמי רקמות מעולם הצומח בהם משולבים סמלים של בתי אופנה ידועים לואי ויטון” פראדה ” ושנאל הפסיפס המורכב מאלפי שברים של אריחי קרמיקה פורצלן זכוכית חלקי תכשיטים ואבנים חצי יקרות שנאספו על ידיה מרחבי העולם ” הורכב בעבודה עמלנית שדרשה ממנה זמן רב וסבלנות אין קץ .
שמלת הפסיפס הססגונית של סלע המסנוורת אותנו ביופיה מעלה על נס את עבודתןן של אלפי רוקמות וחרזניות במיוחד מארצות העולם השלישי העובדות בשירות מעצבי האופנה או רשתות האופנה . נשים “שקופות” המועסקות מבוקר עד ליל בתנאי עבודה מחפירים ומשולמות על פי תעריף שכר מינימלי בלי שתהיינה אף חתומות על יצירת אומנותן .
יצירתה זו של סלע מובילה אותה לצאת למסע בן חודש לכפרי הרוקמות בחבל גוג,ראט בהודו. בכפרים אלה היא מתוודעת ומשתאה אל מול עבודות הריקמה הצבעוניות המורכבות שלהן . הנעשות לשימושן הפרטי וברובן עבור יצרני אופנה מערביים . סלע מתעדת במצלמתה את עבודתן העמלניות והמדוייקות ,הנמשכת על פני חודשים רבים בסבלנות ובקפדנות רבה.